"כל הדר בארץ-ישראל וקורא 'שמע', שחרית וערבית, ומדבר לשון הקודש – הרי הוא בן העולם הבא" (רבי מאיר)

שימורה של השפה העברית הוא אחד מסודות קיומו של העם היהודי. היו תקופות שבהן חדלה העברית להיות שפת דיבור, אולם המאמץ להופכה לשפת דיבור של יום-יום לא פסק.

קרא עוד >>

(דבר מנכ"ל ביה"ס, אורי כהן)

מערכת העיתון: בנות כיתה י' 1  | עורכת ראשית: דורית קולצ'ה  |             בנייה ועיצוב: אוריאל מרציאנו

איך משיגים את המפתח לגן הנעול?

מפמ"ר לשון כותב במיוחד עבור תלמידי ריגלר ומאחל לכם חג שמח
קרא עוד >>

מי מהאקדמיה שמעה על עיתון יום השפה העברית ושלחה את ברכתה הלבבית?

"העברית היא טעם החיים" – אבשלום קור פונה לתלמידי ריגלר – לרגל יום השפה העברית

במסגרת ציון יום השפה העברית, ד"ר אבשלום קור פונה לתלמידי בי"ס ריגלר ומספר אודות תולדות עם ישראל והשפה העברית
צפו>>

"דבר עברית – והבראת!"

גיל חובב, נינו של מחיה השפה העברית,  מציע לנו להמעיט בלעז ולדבר עברית יפה
צפו >>

האם קיימת חלופה עברית ל"מם"?

האקדמיה העברית מתחבטת בשאלה: איזו מילה בעברית תתאים ל"מם". ובינתיים,  כיתה י'1 מגיבה ב"ממים" לשוניים מקוריים.
קרא עוד >>

מסרונים והודעות משעשעות

על משחקי לשון, כפל-משמעויות וטעויות נפוצות – בהומור קליל. וגם: 11 דרכים לומר "יא-אללללה!!!" בעברית תקינה וברורה 

קרא עוד >>

"ביום הלימודים הראשון כשהייתי צריכה להתחיל ללמוד אחיות אזרתי אומץ ושיניתי מסלול…"

שיחה פתוחה עם ליאור פריאל – מורה ללשון ורכזת חברתית בתיכון 
קרא עוד >>

העולה החדש שהחיה את השפה העברית

שם משפחתו המקורי היה בכלל "פרלמן"; הוא נשלח על-ידי אימו ללמוד ב"חדר"; עלה מרוסיה הקפואה היישר לארץ הקודש והתעקש לדבר אך ורק עברית. מי אתה אליעזר בן יהודה?
קרא עוד >>

איך תנ"ך ולשון קשורים אחד לשני?

מאוד… יחד הם קודש הקודשים.            פרשת שמות בהקשר לשוני על גדול מנהיגי ישראל משה רבנו 
קרא עוד >>

כ"ב (22) עובדות ומושגים, שאתם חייבים להכיר!

מה זה גזעול? מה המילה הכי נפוצה בשפה העברית? איך נכון לומר: "כנסו" או "היכנסו"? ועוד עובדות מעניינות
קרא עוד >>

חושבים שאתם שולטים ברזי השפה העברית? משחק חדש מבית האקדמיה העברית ללשון יגלה לכם עד כמה זה נכון!
קרא עוד >>

הפינה שלכם!

יש לכם הערות, הצעות ובקשות? שתפו אותנו!  נשמח לשמוע
כתבו לנו >>

האם אפשר ללמוד לשון בכיף?

מקבץ דוגמאות של תלמידי התיכון שהכינו משחקים חוויתיים בנושאים מגוונים.
קרא עוד >>

דרישת שלום מהספרייה

נחמה הספרנית ממליצה לכם על מספר ספרים מעניינים לכבוד יום השפה העברית

קרא עוד >>

שבוע עליות בריגלר

איך הופכים עולים חדשים לישראלים?

קרא עוד >>

לומדים לשון בדרך חוויתית עם רקפת כהן

במסגרת שיעורי לשון לעולים בשכבת י' כל תלמיד כותב את הסיפור האישי שלו, מה שהופך את שיעורי הלשון להרבה יותר מעניינים.

קרא עוד >>

ספרייה בכיס – פרוייקט חדש בחטיבה

תכנית ייחודית וחדשנית לקריאת ספרים אצלנו בחטיבת הביניים

קרא עוד >>

חושבים שאתם מדברים עברית? כנראה שלא!

מסתבר שיש לא מעט מילים בלע"ז, שהשתרבבו לשפה העברית. שמתם לב?

קרא עוד >>

"וכשהגיע הביתה, אימא הורידה לו כזה מקף, שחולם נהיה סגול"

הסיפור ההזוי ביותר על משפחת סימני הניקוד שעליו טרם שמעתם!

קרא עוד >>

כוחה של מילה – המצלול

האם אתם מכירים את המושג אונומטופֵיָה? אם לא כדאי שתיכנסו

קרא עוד >>

 

דבר מנכ"ל ביה"ס אורי כהן

הניצחון הגדול של התנועה הציונית – לבד מהקמתה של מדינה יהודית בארץ ישראל – הוא הפיכת השפה העברית לשפת דיבור של מיליוני יהודים בעולם ושל מאות אלפי גויים.

הציונות אמנם לא החייתה את השפה העברית, שהרי היא מעולם לא הייתה שפה-מתה, אולם היא העצימה את שפת הספרים ואת שפת התפילות – והפכה את העברית לשפת יום-יום: שפת-קריאה של דברי-קודש ושל דברי-חול, שפת-כתיבה ושפה מתקשרת בין יוצאי ארצות שונות

סופרים ומשוררים רבים קשרו כתרים לשפה העברית המתחדשת ותרמו להפיכתה לשפת חיים.

שימורה של השפה העברית הוא אחד מסודות קיומו של העם היהודי. היו תקופות שבהן חדלה העברית להיות שפת דיבור, אולם המאמץ להופכה לשפת דיבור של יום-יום לא פסק.

מסופר על רבי מאיר שהיה אומר: "כל הדר בארץ-ישראל וקורא 'שמע', שחרית וערבית, ומדבר לשון הקודש, הרי הוא בן העולם הבא". חותם המשנה, רבי יהודה הנשיא, שבתקופתו התפשט הדיבור בארמית, הוא ובני ביתו דיברו רק עברית. אפילו שפחתו של רבי ידעה לדבר עברית, טוב יותר מרבים מחכמי הדור.

ממשלת ישראל הכריזה על יום הלשון העברית שיצוין בכל שנה בכ"א בטבת, הוא יום הולדתו של אליעזר בן־יהודה. ציון יום מיוחד ללשון העברית, נועד לחנך לאהבת השפה ולשימוש ראוי בה בדיבור ובכתיבה, להעמיק את טיפוח הידע הלשוני וכישורי השפה ולהבליט את מקומה של השפה העברית בתחייה הלאומית היהודית, במורשת ובמקורות היהודיים, בתרבות ובחברה בישראל.

אליעזר בן-יהודה התעקש והחיה את השפה העברית. תפקידנו כבית חינוך, לא רק להשאירה בחיים, כי אם לפתח אותה ולהטמיע אותה באופן שורשי בכל תחומי החיים: ההשכלה, התרבות והמדע. חשיבות רבה יש דברים בימים אלה, בהם,  המילים הלועזיות ותרבות העמים תופסים מקום מרכזי בחיינו .

מחובתנו, לשמש דוגמה אישית, לדבר עברית כהלכה, לכבד את השפה, כי כאשר מכבדים את השפה העברית, מכבדים את התרבות העברית.

דברים ליום השפה

תלמידים יקרים,

הקריאה בטקסט הזה אינה מאמץ מיוחד בעבורכם. היא מעשה אגבי, קל ופשוט. מדהים לחשוב שהעברית היומיומית, שפת האם שלנו – לשון חיה ובועטת, הנטועה בנו כל כך, הייתה נחלתם של מעטים כל כך רק לפני מאה שנים. יחד עם זאת, העברית שבפינו כיום הולכת ומתרחקת מלשון המקורות, והפער בין העברית החדשה ובין העברית המוּרשת מעמיק והולך.

הסופרת האיטלקייה אלנה פרנטה כותבת: "שפה היא תמצית של היסטוריה, של גיאוגרפיה של חיי חומר ורוח, של מידות טובות ורעות שאינן רק של מי שמדברים בה, אלא גם של מי שדיברו בה במשך מאות שנים. המילים, הדקדוק, התחביר הם אִזמל המְפסל את המחשבה; שלא לדבר על המסורת הספרותית, שהיא בית זיקוק יוצא מן  הכלל של הניסיון הגולמי הפעיל לאורך דורי דורות, מְכַל של אינטליגנציה, טכניקות ביטוי שהייתי גאה לשאוב ממנו ושעיצב אותי" (אלנה פרנטה, המצאות מזדמנות, תרגום: רמה איילון).

השפה אינה רק כלי תקשורת והאמצעי שבאמצעותו דבריי מועברים אליכם. השפה קובעת את סף המחשבה וקובעת תחום לחשיבה. באין שפה עשירה, גם היכולת להביע רעיונות מורכבים דלה, והזיקה למורשת, להיסטוריה ולשרשרת הדורות רופפת. מכאן נובעת חשיבותם הרבה של לימודי עברית בבית הספר. מכאן הצורך להביאכם לשליטה מיטבית ברזי השפה ובהטמעת מיומנויות בסיסיות של הבנת הנקרא, של ההבעה בכתב ובעל פה ושל הדקדוק העברי. העידן הטכנולוגי הנוכחי, המאופיין בהצפת המידע, הוא אולי העידן המילולי ביותר אי פעם. דווקא כמתבגרים בעידן זה עליכם לשכלל את מיומנויות הקריאה לצרכים השונים, את החיפוש המושכל אחר מידע מהימן ואת הכתיבה למטרות מגוונות.

בחג העברית הזה הבא עלינו לטובה אני מאחל לכם כי תזכו למצוא מדי יום את הקסם שבשפה העברית ותשיגו את המפתח ל"גן הנעול" – לעומקה ולרזיה של השפה העברית.

שאו ברכה והעלו את העברית על ראש שמחתכם,

 

תומר בוזמן

מנהל תחום הדעת עברית: הבנה, הבעה ולשון משרד החינוך

  • תודה רבה למפמ"ר לשון , תומר בוזמן, שפינה מזמנו וכתב לתלמידי בית הספר. 

ברכתה של ד"ר רבקה שמש ריסקין

תלמידי תיכון "ריגלר" היקרים,

שמעתי שאתם מציינים את "יום העברית" בתיכון, ואף מוציאים לאור עיתון מעניין בנושא. ברכות חמות שלוחות לכל העוסקים במלאכה.

השפה סובבת אותנו בכל מקום, ואנחנו משתמשים בה כל הזמן לצרכים שונים: בדיבור, בכתיבת מסרונים ודוא"ל, בשלטי חוצות, בשירה ועוד. הידע שאתם לומדים במסגרת שיעורי לשון בנושאים שונים כמו: הגה, צורות, תחביר, סמנטיקה ואוצר המילים, אמור ללמד אתכם על הלשון העברית ולאפשר לכם שימוש מוצלח בה. אני מקווה שתיהנו מלימודי הלשון, שתתעניינו בשפה, תעשירו אותה ותרצו ללמוד עליה (אולי גם באוניברסיטה).

הצלחה בכול!

ד"ר רבקה שמש-ריסקין

המחלקה ללשון העברית וללשונות שמיות

אוניברסיטת בר-אילן

 

אבשלום קור מברך אותנו וגם מעשיר את הידע!

במסגרת ציון יום השפה העברית, ד"ר אבשלום קור פונה לתלמידי בי"ס ריגלר ומספר אודות תולדות עם ישראל והשפה העברית

טקסט טקסט

איך אומרים "ממים" בעברית?

"למילה הלועזית meme לא נקבעה חלופה עברית, ולכן נשתמש בה על דרך הצורה הלועזית – מם. אשר להגיית המילה: ההמלצה שלנו היא להגות אותה בצירי, כלומר מֵם.
‍‍‍‍‍‍ ‍‍‍‍‍‍‍‍ ‍‍
את המונח בשימושו המקובל כיום ובכתיב המקובל באנגלית meme טבע ריצ'רד דוקינס. הוא עצמו הסביר זאת כמילה מתוחכמת מן המילה mime (=מימיקה) שתנועתה i אך היא קשורה גם למילה memory שתנועתה e כמו צירי." [מתוך אתר האקדמיה העברית ללשון]

ולקינוח, מיטב ה"ממים" הלשוניים –

מוקדש לשכבת יא באהבה ובהצלחה רבה בבחינת החורף ! מאמינים בכם 🙂 

"דבר עברית - והבראת!" - גיל חובב - במסר לתלמידי ריגלר - לכבוד יום השפה העברית

לרגל ציון יום השפה העברית, תלמידי בי"ס ריגלר נתניה, זכו בברכה חמה מנינו של אליעזר בן יהודה, מחיה השפה העברית – גיל חובב.

פרשת שמות בהקשר לשוני

מאת איתיאל ספרלינג, מורה ללשון בישיבת הזורעים

שמו של משה

דווקא בפרשת שמות – למשה רבינו אין שם. הוא לא בן עמרם ויוכבד, אלא בן איש לוי ובת לוי, ומאומץ ע"י בת פרעה (גם היא חסרת שם). גם לו עצמו אין שם עצמי, רק המאמצת נותנת לו שם, וגם הוא לא שם מהותי, אלא רק מציין כיצד הגיע לידיה.

חז"ל מביאים ששמו הפרטי היה טוביה, ועוד שמות. אבל מדוע התורה מסתירה את שמו ואת שמות מולידיו ומגדליו? אין הדבר אומר אלא דרשני!

רק בפרשת וארא, באמצע עניין, עוצרת התורה ומספרת את כל ייחוסו, מעמרם ויוכבד ועד ללוי בן יעקב.

עוד נשים לב, שדווקא השם "משה" הוא אותיות "השם"!

שם הוא מהות האדם. הוא מבטא שליחות. לכן הוצרך אדם הראשון לקרוא שמות לחיות, לכן שמם של אברהם, שרה ויעקב משתנה כדי לתת להם ייעוד חדש, לכן משה משנה את שמו של יהושע לפני צאתו לשליחותו, ולהבדיל, כשמלכי האומות רצו להביע את שלטונם על ישראל, הם שינו את שמותיהם של מלכי יהודה, וכן את שמות חנניה, מישאל ועזריה.

משה אמנם נולד כ"טוב", אבל מה המשמעות של הטוב אם הוא לא ישפיע הלאה? לכן בפרשת שמות, כשתהליך הגאולה עדיין לא התחיל, אין משמעות לשמו של משה. כשתינוק נמצא במעי אמו – עוד לא קוראים לו שם. רק בלידתו מעניקים לו שם, כי כבר יש לו משמעות והשפעה בעולם. כשבני ישראל היו משועבדים במצרים – עוד אין להם שם, הם כעובר במעי אמו. רק בגאולה הם נולדים ומקבלים שמות (ואכן נראה בהמשך, במיוחד בספר במדבר, התעסקות רבה בשמות וייחוסי עם ישראל).

לכאורה היה נכון יותר לקרוא למשה "מָשׁוּי" (בנפעל – סביל), ולא "מושה" (בניין קל – פעיל). אלא שמהותו של משה כבר מלידתו היא להכיר טובה. משו אותו – ולכן כל חייו הוא ימשה אחרים. הוא יציל את האיש העברי ממכת המצרי, את בנות יתרו מהרועים, ובעיקר את בני ישראל משעבוד מצרים.

הדבר הזה קורה לבן עמרם ויוכבד. היכולת בשיא השעבוד ועבודת הפרך להאמין, הן בה' (יוכבד = כבוד לה') והן בעם ישראל (עמרם – עם ישראל גדול ורם) – היא מעניקה את היכולת להוליד בן גואל.

הרש"ר הירש מעיר את עינינו עוד ומבאר:
ייחוס משה לבן לוי ובת לוי, מראה על השלמת הייעוד של שבט לוי: "אחלקם ביעקב" – לשבט זה לא תהיה נחלה, הוא לא יתעסק בעצמו, אלא הוא מחולק לכל עם ישראל, כדי לקדם אותם. וזה מתבטא בראש ובראשונה אצל משה.

מאידך, כאשר משה יתחיל בפעולות גאולה מעשיות (תחילת פרשת וארא) חשוב להדגיש שמשה היה איש ולא א-ל. ולכן התורה עוצרת באמצע תיאור השליחות לפרעה ומציינת את ייחוסו (שלו ושל אהרון) במדוייק, להראות שהוא ילוד אישה, בן עמרם ויוכבד.

תודה לאיתיאל על השיתוף:)

"ביום הלימודים הראשון כשהייתי צריכה להתחיל ללמוד אחיות אזרתי אומץ ושיניתי מסלול…"

פגוש את המורה 

ראיון עם ליאור פריאל💙💙

תפקיד: רכזת חברתית ומורה ללשון בתיכון

"איך הגעת להוראה ומדוע בחרת ללמוד לשון בלימודייך האקדמיים?"

" תמיד הייתי בתחום החינוך. הייתי בצעירותי מדריכת נוער, בתנועת עזרא הייתי קומונרית (רכזת סניף ) , המשכתי להיות מדריכה בחוויה הישראלית בתגלית , ותמיד הייתי בסביבת נוער צעיר.

זה התחיל שההורים שלי החליטו לרשום אותי לסיעוד (אחיות) ולא רציתי, אבל ההורים שלי רצו… אימא שלי הייתה אחות ונרשמתי ללימודים והמשכתי להיות מדריכה בהרבה מקומות,  יום הלימודים הגיע והייתי צריכה להתחיל ללמוד סיעוד קמתי ואמרתי לא , ביטלתי את ההרשמה והלכתי ללמוד הוראה".

"איזו דמות מהווה עבורך מקור השראה בעבודתך החינוכית?"

" אין לי דמות ספציפית. יש הרבה אנשים שאני פוגשת בדרך ולומדת מהם אם זה בצוות של המורים, אם זה בצוות ההנהלה וגם בצוות של בתי ספר אחרים , מפקחים אחרים. אני די נלהבת ממה שאני רואה ולומדת מהדברים סביבי".

"האם את ממליצה לסטודנטים להוראה לבחור במקצוע הלשון?"

" קודם כל צריך לרצות להיות מורה , אנשים שלומדים קודם את המקצוע ואז הופכים למורים זו טעות בעיניי , צריך לרצות להיות מורה ולאהוב את תחום החינוך ואת מקצוע הלשון במיוחד אם רוצים ללמוד אותו ,  זה מקצוע לא פשוט וצריך לאהוב את זה. אני מאמינה שאם אוהבים את זה אפשר להתגבר על הכל".

"אילו כיתות את מלמדת?"

" השנה אני מלמדת יא, יב גם י לפעמים".

"כיצד העולים החדשים מצליחים להתמודד עם הבגרות בלשון?"

"זה לא פשוט להם בכלל,  ללמוד שפה זרה זה קשה, איך להצליח ולהתמודד? זה רק התלמידים שבאמת רוצים להצליח , למי שיש מוטיבציה להצליח ורצון ללמוד.

אני ממליצה להם לקרוא בעברית , לשמוע חדשות בעברית , לצפות בתכניות ישראליות, בעיקר להיות עם חברה ישראלית, להתחבר לישראליות לשפה ורק ככה הם יצליחו".

"ספרי על רגע מרגש בתור מורה ללשון?"

" רגע מרגש זה כשהתלמידים אחרי קושי רב , מצליחים וזה גורם לאושר לראות איך הם התמודדו והשקיעו ומצליחים בסוף. זה בהחלט מדהים".

" איזה תחום מתחומי הלשון לבחינת בגרות את אוהבת במיוחד ללמד את התלמידים ?"

"אני אוהבת את הסיכום הממזג , טקסטים כי משם אני משתדלת לבחור טקסטים שמעניינים את התלמידים שיש עליהם שיח בכיתה . אם יש שיח סביב הסיכום אני אוהבת שנוצרים דיונים בכיתה , הסיכום הממזג זו הזדמנות לשמוע את דעותיהם של התלמידים , קצת לשמוע אותם מדברים על הנושא, בנוסף זו מיומנות מאוד חשובה שתעזור להם באוניברסיטה גם אם הם לא ילמדו לשון . סיכום ממזג זה נושא שצריך לדעת בכל התחומים, ולכן אני גם שמחה שאנחנו נותנים להם כלי להמשך לעתיד ".

"בתור רכזת חברתית מה החזון שלך/ מטרה לשנות בחברה היום ?"

שהתלמידים יהיו יוזמים יותר , שיהיו יוצרים, שהתלמידים ירצו להגשים חלומות , שהם ישאפו גבוה והם  ירצו ליזום פעילויות ושאנחנו המורים נהיה הכלי עזר שלהם שאנחנו נעזור להם להגשים את הדברים ".

"האם יש קשיים בדרך ? ואם כן איך את מתמודדת איתם ?"

" הקושי העיקרי בתיכון זה הלחץ הלימודי הרב , לפעמים זה קצת מקשה שלא יהיה עומס פעילויות שלא יהיה יותר מדי וצריך לדעת למצוא את המינון הנכון".

 

מסרונים והודעות משעשעות

למי שפספס את ההגדרה בתשבץ: "קודש הקודשים - לשון"

*מתוך האינסטגרם של האקדמיה ללשון-עברית.

העולה החדש שהחיה את השפה העברית

חושבים שאתם מדברים עברית? כנראה שלא!

כ"ב (22) עובדות ומושגים שאתם חייבים להכיר!

לחצו על התמונה להגדלה

האם אפשר ללמוד לשון בכיף?

תלמידי התיכון הבינו שאפשר להטמיע את החומר טוב יותר באמצעות משחקים לשוניים. נועה רון, תלמידת כיתה יא3, מספרת על החוויה "הכנתי משחק לשוני על ניבים וביטויים בעברית ואהבתי להכין את המשחק, כי זה הפנה לי את הזמן ליצירה, דבר שאני אוהבת מאוד (אני במגמת אומנות). בנוסף למדתי ניבים חדשים בעברית ואת משמעויותיהם וכך החומר הוטמע. ממליצה בחום לכל התלמידים". 

יישר כוח לנועה רון ולכל התלמידים היקרים שהכינו משחקים מושקעים ומרשימים! גאים בכם

 

לומדים לשון בדרך חווייתית - עם המורה רקפת כהן

במסגרת שיעורי לשון לעולים בשכבת י' כל תלמיד כתב את סיפור העלייה שלו ולאחר מכן הציג את סיפורו האישי בפרזנטציה בפני הכיתה.  התלמידים התייחסו למקום ממנו באו, למקום אהוב אליו הם מתגעגעים, לחפץ שהביאו איתם מארץ מולדתם ולהצעות שלהם לדרך התמודדות שתקל על העולים החדשים בהגיעם לארץ.

בהזדמנות זו נודה לרקפת כהן, רכזת העולים, שמאז שהגיעה לריגלר היא עשתה מהפכה בכל הקשור לעולים החדשים. המקצוענות והמסירות שלך מרשימות כל פעם מחדש, ולנו נותר רק ללמוד.

    ד״ש מהספרייה

יום העברית המצוין בכ״א בטבת הוא יום הולדתו של מחייה ומחדש הלשון העברית

אליעזר בן יהודה

לכבוד יום העברית ולכבוד מחייה ומחדש השפה העברית הספרייה מציעה את הספרים הבאים :

״דבר עברית״ – סיפור חייו (ביוגרפיה) של אליעזר בן יהודה מאת יוסף לנג

הספר מתאר את עבודתו הנמרצת של אליעזר בן יהודה לחידוש השפה ואת מאבקו העקשני להפיכת השפה העברית לשפה שבה מדברים,כותבים,לומדים עובדים, יוצרים, מוכרים, קונים ומגדלים ילדים …. בקיצור חיים בארץ ישראל

הספר מלווה בתמונות וצילומים מהתקופה , בשער הספר צילום של חדר העבודה של אליעזר בן יהודה ובו הציטוט ״היום קצר והמלאכה מרובה״.

״החצוף הארצישראלי״ – הוא סיפור על חייו של בנו הבכור של אליעזר

בן ציון איתמר בן יהודה (איתמר בן אב״י) שנכתב על ידו (אוטוביוגרפיה)

הבן הראשון שגדל בעברית בלבד והיה פלא בעיני כל השכנים והמכרים

״הבכור לבית אבי״ –  ספר של דבורה עומר שמתאר באופן ספרותי איך זה להיות הילד הראשון בעברית

״אהבת איתמר״ – גם הוא מאת דבורה עומר , מספר על איתמר הבחור שהתאהב בלאה העשירה והיפה אך משפחתה של לאה התנגדה לשידוך ובסוף האהבה ניצחה והם התחתנו (הם לא חיו באושר ועושר…)

בהזדמנות זו אנו רוצים להודות לספרנית היקרה שלנו – נחמה הולנדר שהיא יותר מאשר ספרנית. נחמה מוצאת גם זמן לשבת עם התלמידים, והיא עוזרת להם במקצועות השונים, כי יש לה ידע מגוון בכל תחום שרק תרצו. נחמה, תודה על העזרה הרבה שאת מעניקה במאור פנים לסובבים אותך במשך שנים רבות. אוהבים אותך! 

שבוע עליות בבית הספר

לכבוד שבוע העליות הקמנו תערוכה של תמונות התלמידים מהתקופה בה גרו בצרפת ותמונות שלהם מיום העלייה. התלמידים שלחו תמונות מקסימות ומרגשות והקמנו תערוכה. כמו כן העברנו סדנה בה השתתפו ישראלים ועולים שמטרתה להבין את הקשיים בהם נתקלים העולים כשהם מגיעים לארץ. הגענו למסקנה כי יש הרבה מן המשותף בין העולים לבין הישראלים, וניסינו לראות כיצד כל אחד יכול לפעול לטובת השני ואיך אנחנו יכולים לעזור בקליטה מיטבית של העולים. אחד הקשיים הבולטים שהעולים העלו הוא קושי רכישת השפה העברית. אמנם עברית שפה קשה אך ניתן להתמודד איתה באמצעות קריאת ספרים בעברית, צפייה בסרטים והחשוב מכול לא להפסיק לדבר בעברית! אנחנו מאמינים שתצליחו. 

יישר כוח לליאור פריאל ולרקפת כהן על היוזמה והארגון.

עד כמה אתם עבריים?

חושבים שאתם שולטים ברזי השפה העברית? משחק חדש מבית האקדמיה העברית ללשון יגלה לכם עד כמה זה נכון!

ספרייה בכיס – פרוייקט חדש בחטיבה

כיתה ז'2 יחד עם המורה יעל חובב משתתפים בתכנית ספרייה בכיס, תכנית מיוחדת בשיתוף משרד החינוך והספרייה הלאומית. התלמידים מורידים את הספר למכשיר הסלולארי ובאמצעות אפליקציה מאזינים לסיפור. השמיעה חוויתית וכיפית ומאפשרת לתלמידים להמשיך להאזין לסיפורים גם אחרי שעות הלימודים. אחת התלמידות משתפת בחוויה "בני נוער גם כך צמודים לנייד, ולכן חשוב שינצלו את הזמן להאזנה לספר". 

יישר כוח!

 

מכירים את סימני הניקוד?

הרפתקה בחצר התנועות / מיוחס לדני סנדרסון

יום אחד אימא שורוק קמה וגילתה כי חולם – חסר!!!
היא קראה לאחיו צירה כדי שיחפש את חולם, כי אבא שווא – נח.
לבש צירה בגד כפת ויצא לדרך. בדרך נתקל בשתי אותיות בומ"פ.
התפתחה שם תגרה, וצירה – חטף – פתח ראש.
צירה ששם דגש חזק על אומץ זרק עליהם חיריק, וברח.
בדרך פגש קמץ קטן שסיפר לו שחולם מסתתר בקובוץ שורוק.
הלך צירה לקובוץ ואכן מצא את חולם מסתתר במזכירות החדשה של המשק.
"איזה בניין" – התפעל. וכשהגיע הביתה אימא הורידה לו כזה מקף, שחולם נהיה סגול.

כוחה של מילה

מִצְלוֹל בְּתַצְלִיל/ עדי דוד

(אוֹנוֹמָטוֹפֵּאָה)

מָה כּוֹחָהּ שֶׁל הַמִּילָה

מָה יָפְיָהּ שֶׁל הַשָּׂפָה

לְבַטֵּא, לִשְׁמוֹעַ וְלָחוּשׁ

אֶת הַטֶּבַע בְּלִי מִשּׁוּשׁ

בְּקוֹלוֹת וּבִצְלִילִים

שֶׁבּוֹקְעִים מִן הַמִּילִים

עִם צִרְצּוּר הַצַּרְצָרִים

וּפִכְפּוּךְ הָאֲגָמִים

גַּם גִּרְגּוּר הַיּוֹנִים

וְדִרְדּוּר הָאֲבָנִים

עוֹד צִפְצוּף הַצִּפֳּרִים

וְצִלְצּוּל פַּעֲמוֹנִים

עִם בִּרְבּוּר הַבַּרְבּוּרִים

וְרִשְׁרוּשׁ הָעֲנָפִים

וַדַּאי קִרְקּוּר הַצְּפַרְדְּעִים

וּפִצְפּוּץ שִׁבְרֵי עָלִים

אֶת בִּלְבּוּל הַבּוּלְבּוּלִים

וְטִפְטּוּף הַגְּשָׁמִים

אַף קִרְקּוּר תַּרְנְגוֹלִים

וּפִטְפּוּט הַיְּלָדִים

גַּם זִמְזוּם הַדְּבוֹרִים

וְתִקְתּוּק הַשְּׁעוֹנִים

עִם שִׁקְשּׁוּק כַּנְפֵי בָּזִים

וְהִדְהוּד הָרְחָשִׁים

רַק תֹאמַר וְתַחַוֶה

תְּזַמְזֵּם וְתִהְיֶה

לֹא צָרִיךְ הַרְחֵק נְדוֹד

דַּבֵּר דָּבָר וְתִרְצֶה עוֹד.

* תודה רבה לעדי דוד, מורה לעברית ומחנך באורט שטקליס , שהסכים לפרסום השיר שכתב.

הפינה שלכם!

יש לכם הערות, הצעות ובקשות? זה המקום שלכם לשתף!

גלילה לראש העמוד