דבר מנכ"ל ביה"ס

הקב"ה פונה לאברהם ומצווה עליו ליטול את מקל הנדודים ולצאת למסע שאין לו יעד ברור.

"לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך".

הגזירה לנוע בעולם מוכרת לנו מאדם הראשון שגלה מגן עדן ממקום מבטחים…  

במובן האישי, הנדידה יוצרת אובדן זהות וקשר… היא עוקרת את העוגן הבטוח…, ומערערת את היציבות.  אולם, הקב"ה מבטיח לאברהם כי יתברך בכל המובנים : הוא עתיד להתעשר, להתברך בזרע ולזכות בשם טוב. " ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה…"

רש"י מעיר שהברכה באה כעידוד וכמענה לחששות המלווים את האדם הנודד.

מקובל לחשוב שאדם שעובר ממקום למקום הוא אדם לא מוכר. כל שבנה במהלך חייו נמחק, כי הוא אינו קיים בתודעה של הסובבים אותו.

הזר הוא גם כזה שאינו מכיר בטיב התרבות המקומית הוא לא תרם להתהוותה, וההנהגות שהוא מביא אתו חורגות מן המוסכמות.

אדם שמכה שורשים במקום אחד קונה את שמו בעמל של שנים, ביצירת יחסי גומלין עם הסביבה בכל המובנים הללו. של שותפות, אחריות ותרבות.

אברהם מצטווה לעקור את מושבו ועומד לאבד את מקורות המחיה שלו, ואת קישורו הטבעי ושמו הטוב. במצב החדש, גם כל הון ורכוש יהפכו למשא כבד המעיק על הניידות.

על כל אלו, הקב"ה מתחייב לפצות את אברהם בכך ששמו יגדל בעולם.

אולם, הבטחה זו עומדת בניגוד לנוהג שבעולם, ולתוצאה הטבעית של הציווי. הנדידה משנה את אופיו של האדם. הוא חווה זעזועים ומתחים. קצב החיים שלו אינו אחיד יותר, וכל התרחשות קלה נותנת את אותותיה על מהלך חייו. הוא חייב להיות קשוב יותר למתרחש…

סמלה הדרמטי ביותר של התופעה, מאז ומעולם, הן מילותיו של הקב"ה לאברהם, המילים שהוציאו את ההיסטוריה היהודית לדרך: "לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ" (בראשית יב, א).

למה נחוצה הייתה העקירה הזו? כי בדרך כלל אנשים פועלים מתוך קונפורמיות.

הם מסתגלים למוסכמות זמנם ומקומם, וסופגים את התרבות שסביבם: מֵאַרְצְךָ.

הם מושפעים מחבריהם ומשכניהם: מִמּוֹלַדְתְּךָ. 

הם מעוצבים בידי הוריהם והמשפחה שגדלו בה: מִבֵּית אָבִיךָ.

להיות יהודי פירושו לערער על המוסכמה הרווחת מסביב

מה אם כן סוד השפעתו? הוא היה מוכן להיות אחֵר.

חז"ל אומרים שהיהודי  נקרא "עברי" כי "כל העולם מֵעֵבר אחד – והוא מֵעֵבר אחד"

אחת הסיבות לכך שיהודים נעשו מנהיגים כמעט בכל זירה של מפעלות האנושות, מעל ומעבר לשיעורם המספרי, היא נכונותם להיות שונים.

לאורך אלפי שנים היהודים הם דוגמה נדירה לקבוצה המסרבת להיטמע בתרבות השלטת או לאמץ את הדת השלטת.

ערכה של הקביעות הוא בביטחון וביציבות. ערכה של נדידה הוא בערנות, ברעננות ובעימות.

מהלך אלוקי מוציא את אברהם מהקשרו ופועל שתי פעולות. הוא מסייע בידו לזהות ולחדד את האיכות העברית, אך גם הופך אותו לאב המון גויים.

 גורלו של העם היהודי אינו שונה בהרבה מזה של אברהם…

שבת שלום

אורי.