הגמרא במסכת שבת (דף כג ע"ב) מביאה בשם  רב הונא: הרגיל בנר – הויין ליה בנים תלמידי חכמים", הגמרא קושרת בין ההקפדה על הדלקת הנר לבין חינוך הבנים, ומדייק רש"י, כי כוונת הגמרא להדלקת נר שבת ונר חנוכה, המזכה את עושיה בזכות לבנים תלמידי חכמים, ובלשונו: "בנים תלמידי חכמים – דכתיב (משלי ו): "כי נר מצוה ותורה אור"…

מדברי הגמ' עולה, שההקפדה על הדלקת נר חנוכה היא סגולה מובטחת להצלחה בחינוך הילדים.

ננסה להבין את דברי הגמרא מתוך התוספת שאנו קוראים בעל הניסים בתפילה ובברכת המזון

בִּימֵי מַתִּתְיָהו בֶן יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל חַשְׁמוֹנָאִי וּבָנָיו כְּשֶׁעָמְדָה מַלְכוּת יָוָן הָרְשָׁעָה עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְהַשׁכִּיחָם תּוֹרָתָךְ וּלְהַעֲבִירָם מֵחֻקֵּי רְצוֹנָךְ וְאַתָּה, בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, עָמַדְתָּ לָהֶם בְּעֵת צָרָתָם… מָסַרְתָּ גִיבּוֹרִים בְּיַד חַלָּשִׁים וְרַבִּים בְּיַד מְעַטִּים… וּלְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל עָשִׂיתָ תְּשׁוּעָה גְדוֹלָה וּפֻרְקָן כְּהַיּוֹם הַזֶּה. וְקָבְעוּ שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה אֵלּוּ לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל.

המלחמה ביוונים ובהתייוונות אליה קרא מתתיהו טמנה בתוכה בראש ובראשונה התלהבות  "מי לה' אלי" היכולת להתמודד ולנצח את הסכנה הפיזית והרוחנית עמה התמודדה כנסת ישראל באותה תקופה חייבה הזדהות גדולה עם קודשי ישראל, המלחמה עם מהרסי היהדות מתוכה הצריכה אמונה עמוקה בצדקת הדרך – אמונה הפורצת החוצה וגוררת התלהבות, במילים אחרות ניתן לומר שחנוכה ביסודו הוא חג של התלהבות דתית.

התלהבות זו היא שהדליקה את נס המרד ביונים, היא שהובילה את הרצון לטהר את המקדש ולחדש את העבודה בו והיא שקבעה את ההלכה המיוחדת לחנוכה בלבד "מהדרין מן המהדרין",

מהדרין מן המהדרין אינו רק עניין טכני של הדלקה של יותר נרות מן המינימום הנדרש, יש שפירשו: מהדרין= מחזרין אחר המצוות, מדובר כאן ברצון עמוק הנובע מהתלהבות להתקרב אל ה', ולחפש דרכים נוספות לעבדו.

בהקפדה על נר השבת, על צביון השבת, ישנו מסר חינוכי מובהק. במרוצת השבוע טרודים אנו בענייני לימוד ופרנסה, אולם דווקא בשבת מנוחה, אנו נבחנים על "תרבות הפנאי" שלנו. ככל שהוויית השבת ספוגה באור הנר, ברוחניות, בלימוד, בשירה, בחינוך הילדים, מלמדים אנו את בנינו כי ביתנו מושתת על אדני הקדושה.  נר השבת דולק בתוך הבית, ומאיר את פנימיותו של הבית, נר חג החנוכה מוצב על מפתן הפתח, משום "פרסומי ניסא".

חנוכה, הוא חג החינוך, אנו מצווים לא רק להקפיד על צביון ביתנו פנימה, על האור הדולק בתוך הבית, אנו מצווים להקפיד גם על הנר הדולק על הפתח ונראה לעין כל.
עקביות בחינוך !! עקביות הנמשכת בתוך הבית ומחוצה לו. הדוגמא האישית שהיא היסוד המרכזי בחינוך, איננה נמדדת רק באופן בו אנו מתנהגים בתוך הבית, אלא גם באופן בו אנו מתנהגים כלפי חוץ, בין אנשים. 

חג החנוכה מלמד אותנו כי אדם מצווה להיות  אדם יהודי הן בביתו והן בשעריו. אדם צריך להאיר פנים בפנים הבית, כמו גם בקהל. בכל דרכיו, ובכל מעשיו.

אני מבקש לברך את כל משפחת ריגלר, מורים, עובדים, הורים ותלמידים בברכת חג אורים שמח ונזכה שנרות החנוכה יאירו בביתנו בשמחה תמיד.  

בברכת: "אור חדש על ציון תאיר ונזכה כולנו במהרה לאורו"

חנוכה שמח  

אורי כהן

מנהל בית הספר