
כניסת השבת | 18:13
צאת השבת | 19:18
כניסת השבת | 18:13
צאת השבת | 19:18
השבת נקרא את פרשת האזינו
בכל שנה כאשר אנו קוראים, כבר בפרשת וילך אנו קוראים שאנו עתידים לקרוא על שירה מיוחדת: וְעַתָּ֗ה כִּתְב֤וּ לָכֶם֙ אֶת־הַשִּׁירָ֣ה הַזֹּ֔את וְלַמְּדָ֥הּ אֶת־בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֖ל שִׂימָ֣הּ בְּפִיהֶ֑ם לְמַ֨עַן תִּהְיֶה־לִּ֜י הַשִּׁירָ֥ה הַזֹּ֛את לְעֵ֖ד בִּבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
ו… תמיד עולה בליבנו התקוה שאנחנו לא זוכרים טוב מהשנה שעברה כי בסוף תמיד כשקוראים את פרשת האזינו עולה עם הקריאה אכזבה גדולה מאוד.
שירת האזינו היא כל כך קשה וכל כך מאיימת עד לרמת: אָמַרְתִּי אַפְאֵיהֶם אַשְׁבִּיתָה מֵאֱנוֹשׁ זִכְרָם…. ורוב השירה מתארת את החטאים הקשים של עם ישראל ואת העונשים שהם יקבלו… מְזֵי רָעָב וּלְחֻמֵי רֶשֶׁף וְקֶטֶב מְרִירִי וְשֶׁן בְּהֵמוֹת אֲשַׁלַּח בָּם…
אחרי הקללות של כי תבוא , מה אנו צריכים את הקללות של ניצבים??? ואנו מוסיפים לשאול האם לא מספיק… מה אנו צריכים עוד פרשה של קללות ??? האם לא שבענו קללות???
מסבירים חז"ל שהשירה בתורה ובמקרא היא תמיד שירת מלחמה: אז ישיר ישראל על באר ענו לה (שירת מלחמת נחלי ארנון) שירת יהושוע ו 12 המלכים, שירת דוד, שירת דבורה, שירת הים (מרכבות פרעה וחילו ירה בים)
גם בפרשתנו, פרשת האזינו הכתוב מתייחס לפסוקים האחרונים של הפרשה: כִּי אֶשָּׂא אֶל שָׁמַיִם יָדִי וְאָמַרְתִּי חַי אָנֹכִי לְעֹלָם. אִם שַׁנּוֹתִי בְּרַק חַרְבִּי וְתֹאחֵז בְּמִשְׁפָּט יָדִי אָשִׁיב נָקָם לְצָרָי וְלִמְשַׂנְאַי אֲשַׁלֵּם. אַשְׁכִּיר חִצַּי מִדָּם וְחַרְבִּי תֹּאכַל בָּשָׂר מִדַּם חָלָל וְשִׁבְיָה מֵרֹאשׁ פַּרְעוֹת אוֹיֵב. הַרְנִינוּ גוֹיִם עַמּוֹ כִּי דַם עֲבָדָיו יִקּוֹם וְנָקָם יָשִׁיב לְצָרָיו וְכִפֶּר אַדְמָתוֹ עַמּוֹ.
זוהי הסיבה לשירה: פסוקי הסיום המביעים את היום שבו הקב"ה יקום , ינקום את נקמתו ויגאל אותנו
הדברים המנחמים באים בעקבות מה שקראנו בשבת האחרונה שיש איזושהיא תחושה שהקב"ה עזב את העם, שהוא הסתיר את פניו…
הקבה"ה אומר לנו: אני קיים !!! ואני עתיד להתגלות … וגם בימים שנראה שאני נסתר אני נסתר רק בגלל העוונות שלכם … אני קיים ואני עתיד לחזור
ואם נבקש להוסיף ולהתייחס לשאלה המרחפת על הקללה שבפרשה הרי שהפעם מדובר במשהו שונה… יש בפרשתנו קמצוץ של נחמה… בפורענות שיש לנו בפרשת האזינו אין גלות ואין עזיבת הארץ הכל קורה בארץ: מִחוּץ תְּשַׁכֶּל חֶרֶב וּמֵחֲדָרִים אֵימָה גַּם בָּחוּר גַּם בְּתוּלָה יוֹנֵק עִם אִישׁ שֵׂיבָה.
הכל קורה בארץ !!! לא מדובר על גלות !!!
חז"ל מלמדים אותנו שבהחלט יכולה להיות מציאות של פורענות בעם ישראל והחידוש בנחמה של פרשת האזינו היא שלא מופיע בשום הקשר: תשובה, בכל המקומות האחרים מדובר שעם ישראל עושה תשובה, כפי שלמדנו רבי אליעזר (סנהדרין צז:): אם עושים תשובה נגאלים ואם אינם עושים תשובה אינם נגאלים..
כאן אין תשובה ועדיין הקב"ה מחוייב לעם ישראל…הוא גואל את ישראל גם כשאין תשובה.
כולנו מייחלים לגאולה לא בנוסח של פרשת האזינו… אנחנו מייחלים שנזכה לעשות תשובה… אבל אם אין עושין תשובה, כשיטת התנא: בין כך ובין כך נגאלים !!!
וזה גם מה שמסביר מדוע הפרשה נקראת שירה: השירה לא תשכח מפי זרעו, מפשט הפסוקים: זו השירה, בגלל המבנה המיוחד שלה ובגלל שאנשים זוכרים תמיד את המנגינה יותר מהמילים אז יש מנגינה אחת שתלווה אותנו לאורך כל הדורות שאומרת שמה שלא יהיה בסוף יש גאולה !!! בבחינת:
את המנגינה הזו אי אפשר להפסיק……
שבת שלום וגמח"ט לכם ולביתכם
אורי
צוות יקר מאוד,
צוות יקר
גמר חתימה טובה לכם ולביתכם
עוד שבוע מקוצר הסתיים לו.
שבוע שעמד בעיקר בסימן שרשרת ההדבקות שלא פסחה גם על בית ספרנו…
פתחנו את השבוע ביום ראשון במופע הכנה ליום הכיפורים של האומנים ניר רובין ואייל כהן. ניר ואייל הופיעו בשני סבבים: לתיכון ולחטיבה , יישר כח ללימור וליאור הרכזות החברתיות.
בצהריים נפגשנו לישיבת מליאה שהתאחדה עם טקס הרמת הכוסית לקראת השנה החדשה.
נא תשומת ליבכם לחידוד ההנחיות כפי ששוחחנו עליהן במפגש. יישר כחל ועד המורים על ארגון הרמת הכוסית המושקעת מאוד.
ביום שני פתחנו את היום עם אמירת סליחות לתלמידי החטיבה העליונה בהובלת הרב אזוגי, יישר כח לרב על החיזוק לקראת יום הכיפורים.
ביום שני בצהריים זכינו לארח את מנהלי החמ"ד של מחוז ת"א שהגיעו אלינו ליום לימוד תורה. אני מבקש להודות מקרב לב לכל צוות המנהלה שהתגייס כולו לעבודה המאומצת של אירוח המפגש וללימור עמית והילה שכמו תמיד נרתמו גם הפעם לתרום מכשרונן, כל אחת בתחומה, להצלחת המפגש.
במהלך כנס המנהלים התבשרתי על ידי מנהלת המחוז על בחירתה של ליאור פריאל למורה מצטיינת מחוזית בתחום החינוך החברתי. בבחירתה, הקדימה ליאור עשרות מועמדים שהומלצו לפרס כשהיא זוכה להיות המורה הנבחרת מטעם מנהל חברה ונוער והחמ"ד במשותף. הטקס המחוזי יתקיים אי"ה במעמד מנהלת המחוז וכל צוות ההנהלה. ברכות מאליפות לליאור
תלמידי התיכון המשיכו השבוע לעסוק בפרויקטים של מעורבות חברתית: אריזת ערכות ליום הכיפורים, בניית סוכות לקשישים ועוד. יישר כח לדקלה על היוזמות החשובות וההובלה של המבצעים וכן למחנכי הכיתות שמובילים את כיתותיהם.
בערב יוה"כ התבשרנו על פטירתו של ישראל בלום, רכז הבגרויות הוותיק בבית הספר. ישראל נפטר ממחלת הקורונה לאחר אשפוז של כחודש בביה"ח לניאדו. מלכה המר, אחותו של ישראל ז"ל סיפרה למורים חברי הצוות שהגיעו לנחם שהוא מאוד אהב את הצוות של ריגלר , נהנה לעבוד בבית הספר ושהתלמידים היו יקרים לליבו. יהי זכרו ברוך.