צוות יקר,  ערב שבת שלום

בשנים האחרונות "התמכרנו" באובססיביות, כמעט, לחיפוש אחר שמות נוצצים, מנהיגים חדשים, שיכניסו דם טרי למערכת ויושיעו אותנו…

בפרשת השבוע שנקרא השבת, פרשת בא, עולה שאלה מעניינת, שמובילה את הפרשיות של סיפור יציאת מצרים.

מגיע הלילה הגורלי בו פרעה מתמוטט תחת אימת המכות ומתחנן שבני ישראל יעזבו את מצרים. ולמרבה הפלא, פרעה משגר את בשורת השחרור לשני בתים בארץ גושן:

"ויקם פרעה לילה… ויקרא למשה ולאהרן לילה ויאמר קומו צאו מתוך עמי גם אתם גם בני ישראל".

פרעה,  מבקש לקרוא גם למשה וגם לאהרן ולהעביר לשניהם במשותף את התקפלותו.

זה התחיל הרבה קודם.

בכל תקופת הגאולה ממצרים, בני ישראל הונהגו על ידי הנהגה זוגית – משה ואהרן יחד. החלוקה ביניהם הייתה כזו: משה ידע מה לומר ואהרן ידע איך לומר.

משה זכה להתגלות משמים והיה שומע את דברי השם, אבל מאחר שהוא סבל מ"כבדות פה" שהגבילה את דיבורו, אהרן היה מתווך את הדברים לשומעים.

ומאליה עולה השאלה: מה הצורך במנהיגות זוגית?

למה עגלה אחת צריכה להיות מובלת בידי שני רוכבים?

אם אהרן יודע לדבר, שיעמוד לבדו מול פרעה; ואם חשוב שפרעה יראה את פניו של משה, שמשה לבדו ישבור את רוחו!

 למעשה, מי שהיה ראשון להעלות את התמיהה היה משה רבינו בעצמו.

כשמשה עומד בפני הסנה הבוער וזוכה להתגלות האלוקית הראשונה, שם הוא שומע את השם מצווה עליו ללכת למצרים, הוא מגיב בהפתעה: "לא איש דברים אנוכי גם מתמול וגם שלשום… כי כבד פה וכבד לשון אנוכי".

 משה נדהם לשמוע שאלוקים בו בוחר למנהיג, משום שלדעתו היה חסר לו הכישור הבסיסי שנדרש ממנהיג: יכולת רטורית.

משה הרגיש כמו אדם שאינו מסוגל להרשים את הבריות ולסחוף אחריו, ולכן הופתע לשמוע שהוא זה שנבחר לשכנע את פרעה לשחרר את עם ישראל.

משה לא הסתפק בהעלאת הקושי האישי שלו, אלא הוסיף: "שלח נא ביד תשלח" – ורש"י מפרש: "ביד מי שאתה רגיל לשלוח, והוא אהרן".

משה הציע לבחור באהרן אחיו, משום שאהרן כבר היה נביא מכהן. בכל שנות השעבוד והסבל במצרים אהרן היה נביא השם, בזמן שמשה בכלל לא היה באזור אלא רחוק משם מאות קילומטרים, בארץ מדין.

התשובה של הקב"ה הייתה מפתיעה ביותר: "מצוין, אז תעבדו יחד. אתה תצטט אותי ואהרן אחיך יהיה המתרגם להמונים".

ושוב עולה ומתחזקת השאלה: למה המנהיגות הכפולה?

זה היה פשר הרכב ההנהגה של עם ישראל:

משה רבינו היה נעלה לחלוטין מהמציאות הגשמית. הוא היה נציג השכינה העליונה, ותפקידו להעביר את דבר השם כפי שהוא, מצווה אחרי מצווה והוראה אחרי הוראה, מבלי להתאמץ להתחבב על השומעים.

תפקידו של אהרן, לעומת זאת, היה לעמוד מצד העם, לתווך את המסר ולעורר התלהבות וחשק בקיום המצוות. אהרן היה מעניק למסר עטיפה מלטפת, תומכת, אהרון היה אחד מהעם

נאמר זאת כך: משה רבינו ייצג את הקדוש ברוך הוא,   (ראשו בשמים) אהרן ייצג את עם ישראל (רגליו  נטועות עמוק בקרקע).