שבוע טוב

בניית המשכן מונהגת, בידי בצלאל בן אורי ממטה יהודה, ואהליאב בן אחיסמך ממטה דן.

בצלאל ניחן בכישורים מיוחדים, כך על פי עדות הכתוב: "וָאֲמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱ-לֹהִים בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה וּבְדַעַת וּבְכָל מְלָאכָה: לַחְשֹׁב מַחֲשָׁבֹת לַעֲשׂוֹת בַּזָּהָב וּבַכֶּסֶף וּבַנְּחֹשֶׁת: וּבַחֲרֹשֶׁת אֶבֶן לְמַלֹּאת וּבַחֲרֹשֶׁת עֵץ לַעֲשׂוֹת בְּכָל מְלָאכָה" (שמות לא ג-ד).

הפסוקים מעידים כי כישרונות אומנותיים אלה נובעים מהכישרון הרוחני "לחשוב מחשבות" , כשמלאכת המשכן עצמה היא "מלאכת מחשבת" (לה ל-לג).

חכמה, תבונה ודעת הם שלושת המדרגות בעולם הרוח.

החכמה מייצגת את הבנת הדברים באופן כללי.

הבינה מייצגת את הירידה לפרטים והיכולת להבין דבר מתוך דבר.

הדעת מייצגת את החיבור בין הכללים לפרטים.

מלאכת המשכן היא מלאכה כללית שמטרתה השראת שכינה, היורדת לפרטים ופרטי פרטים.

מכאן נובע ההכרח לצקת את העולם הרוחני לתוך כלי המשכן החומריים.

היכולת לחבר בין כלל לפרטים קשור גם בהנהגת ציבור.

מנהיג נדרש להבין את ערכו של הכלל, אך לא פחות מכך גם את מעמדו של כל פרט בתוך הכלליות.

לבצלאל  היו תכונות אלה והם היוו ערובה להצלחתו בתפקיד. אולם ה' לא מסתפק בכך ומצרף אל בצלאל את אהליאב.

לכאורה לא ברור מדוע לא די במנהל אחד? התשובה היא שאם תפקידו של המשכן לקשר בין השבטים למשכן ולאחר מכן בין ה' לישראל, הרי שיש לחבר את כל העם למלאכת המשכן. דבר זה נעשה באמצעות מינוי שני מנהיגים למלאכה. האחד משבט יהודה שנועד מראש למלוכה, והאחר משבט דן, אחרון השבטים.

חז"ל למדו מפסוקים אלו שהקב"ה רצה גם שהעם ייתן את הסכמתו למינוי בצלאל:

"אמר רבי יצחק, אין מעמידין פרנס על הצבור אלא אם כן נמלכים בצבור, שנאמר (שמות ל"ה)  ראו קרא ה' בשם בצלאל.

אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: משה, הגון עליך בצלאל? אמר לו: רבונו של עולם, אם לפניך הגון – לפני לא כל שכן? אמר לו: אף על פי כן, לך אמור להם. הלך ואמר להם לישראל: הגון עליכם בצלאל? אמרו לו: אם לפני הקדוש ברוך הוא ולפניך הוא הגון – לפנינו לא כל שכן?" (מסכת ברכות דף נה עמוד א).

רבי יצחק מלמד אותנו שאין ממנים מנהיג על ציבור ללא הסכמתו.  אין די בבחירתו של הקב"ה והסמכתו בידי משה. גם העם צריך להביע את הסכמתו בצורה ברורה.

סיפור מינויו של בצלאל מלמד אותנו ש:

המנהיג חייב להיות בעל הבנה רוחנית כללית ופרטית. שנית, כל חלקי הציבור צריכים להיות מיוצגים בהנהגה. העקרון השלישי הוא שהעם צריך לתת את הסכמתו, אפילו למינוי אלוקי, גם כשמדובר במשימה מוגבלת.

נייחל כולנו למציאות בה המנהיגים שלנו יהיו כאלה שה' יעיד על כישרונותיהם להנהגה, כשאנו נצטרך רק להביע את הסכמתנו למינויים.שבוע טוב