"לכל אדם יש תפקיד שהוא יכול למלא בעבודת ה' " 

שבוע טוב.

השבת קראנו את פרשת צו. הפרשה פותחת במצווה המכוונת לכוהנים שלפיה כל יום בעבודה בבית המקדש צריך להתחיל עם המשימה, הבזויה לכאורה, של הוצאת הדשן, אפר הקורבנות, מעל למזבח: "וְלָבַשׁ הַכֹּהֵן מִדּוֹ בַד וּמִכְנְסֵי בַד יִלְבַּשׁ עַל בְּשָׂרוֹ וְהֵרִים אֶת הַדֶּשֶׁן אֲשֶׁר תֹּאכַל הָאֵשׁ אֶת הָעֹלָה עַל הַמִּזְבֵּחַ וְשָׂמוֹ אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ. וּפָשַׁט֙ אֶת־בְּגָדָ֔יו וְלָבַ֖שׁ בְּגָדִ֣ים אֲחֵרִ֑ים וְהוֹצִ֤יא אֶת־הַדֶּ֙שֶׁן֙ אֶל־מִח֣וּץ לַֽמַּחֲנֶ֔ה אֶל־מָק֖וֹם טָהֽוֹר (ויקרא ו ג-ד).

פינוי האפר והשארית מהמזבח. זוהי העבודה הראשונה בבוקרו של יום.

אין זו רק פעולה של ניקוי פסולת כדי לפנות את המזבח להקרבה חדשה, אלא עבודת קודש שמתבצעת באפר (מדובר בשתי פעולות-מצוות נפרדות: 'תרומת הדשן' ואח"כ 'הוצאת הדשן').

פעולה זאת היא קודש ולכן היא חייבת להיעשות בבגדי הכהונה, כשאר עבודות הקודש.

פירוט בגדי הכהן והחלפת הבגדים מופיע פעם אחת נוספת בלבד בספר ויקרא, בפרק ט"ז, כשהכהן הגדול נכנס לקודש הקודשים.

ישנו מסר מאוד ברור בחיבור הזה

הן בעבודה הפשוטה ביותר (לכאורה) של הוצאת הדשן והן בפעולה המפוארת ביותר (לכאורה) של יום הכיפורים אנו שומעים על הכוהן הלובש בגדים פשוטים "על בשרו"

הרב יואל בן נון מציין שהנושא של ההתלבשות שנועדה לצורך הכניסה לקודש הקודשים כדי לפגוש את המלך, את הקב"ה, הוא משהו שמקשר בין שני חגי כפרה: יום כיפור וחג פורים.

בחג הפורים אסתר צריכה להיכנס למלך ללבוש בגדי מלכות כדי לבטל את הצו המלכותי בדיוק כפי שבעבודת יום הכיפורים הכוהן הגדול מתלבש כדי לבטל את גזר הדין של המלך ולכפר על עם ישראל שיחתמו בספר החיים.

על פי הרב בן נון, בדיוק כפי שהמסורת שלנו אינה מבחינה בין הכניסה של הכוהן הגדול לקודש הקודשים , שבו שוכן הקב"ה לבין הכניסה של אסתר אל המקום הפרטי של מלך בשר ודם – היא אינה מבחינה בין מי שעוסק במשימת הוצאת הדשן מהמזבח לבין הכניסה לקודש הקודשים כדי לגרום לשינוי באומה:

לכל אדם יש תפקיד שהוא יכול למלא בעבודת ה'השבת