
כניסת השבת | 19:02
צאת השבת | 20:03
כניסת השבת | 19:02
צאת השבת | 20:03
"מועדי ה' אשר תקראו אתם – על האצלת סמכויות וקביעת המועדים • יש אבנים עם לב אדם • השבוע שהיה:אירועי יום הזכרון לחללי צהל ונפגעי פעולות האיבה • בגרות בצרפתית • מעגלי שיח לבוגרים • סמינריון שבת בתיכון • השבוע שיהיה: מפגש מליאה ביום ראשון הקרוב• יום הרצל וחלוקת תעודות זהות לתלמידי כיתות י'
צוות יקר, ערב שבת שלום
שבת פרשת אמור
איזה מנהל אינו מכיר את המושג: האצלת סמכויות?
אותה פעולת הנעה בתווך בין הרצון לעשות דברים בעצמך לבין הידיעה שלאף אדם אין יכולת לבצע הכול בעצמו ואם יפעל כך, יקרה לו מה שאמר יתרו לחתנו משה "נבול תיבול".
בפרשה שלנו, פרשת אמור, אנו מוצאים התבוננות מעניינת בהאצלת סמכויות …
אחד הנושאים שהפרשה שלנו עוסקת בו הוא רשימת המועדים וכך פותחת התורה את העיסוק במועדים:
"דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם: מועדי ה' אשר תקראו אתם מקראי קדש, אלה הם מועדי" (ויקרא כג, ב).
לאחר ההקדמה הזאת היינו מצפים שתבוא רשימת החגים לפי הסדר המקראי שהראשון שבהם הוא פסח… להפתעתנו התורה פותחת את הרשימה בשבת: "ששת ימים תעשה מְלאכה וביום השביעִי שבת שבתוֹן" (שם, ג).
מדוע נשתרבב לכאן התיאור של השבת והלא השבת אינה חלק מהמועדים המוגדרים "מועדי השנה"?!
רש"י, גדול הפרשנים, משיב על כך: "ללמדך שכל המחלל את המועדות מעלין עליו כאלו חלל את השבתות.
וכל המקיים את המועדות, מעלין עליו כאלו קיים את השבתות"
במילים אחרות, אומר רש"י שהשבת אכן אינה שייכת לרשימה, אולם היא הובאה כאן כדי ללמד אותנו שחומרת המועדים כחומרת השבת. ולכן המקיים את המועדים כאילו קיים את השבת והמחלל את המועדים כאילו חילל את השבת.
אך כאן אנחנו תמהים: למה ההשוואה הזו חשובה כל כך?! ממתי התורה עורכת השוואות בין חומרתן של מצוות שונות, עד שהיה צורך "לייבא" פסוק שאינו אמור להיות כאן רק כדי ללמד אותנו על חומרת יום טוב כחומרת השבת?
אלא שעובדה זו מלמדת אותנו פרט חשוב שמאחוריו מסתתרת המהות של החגים השונים.
מהו בעצם ההבדל המהותי שבין שבת לבין יום טוב?
השבת קבועה ועומדת ואיננו שותפים בקביעת יום השבת. כל שבעה ימים חלה שבת.
לעומת זאת, לא כך ימים טובים. החגים נקבעים לפי התאריך שלהם, ובעבר היה נקבע התאריך על פי בית הדין. הוא היה מקבל עדים שראו את המולד (התחדשות הלבנה) המעיד על תחילת חודש חדש. פעמים פסלו עדים, פעמים טעו וקבעו קביעה לא נכונה. אך על פי ההלכה בכל מקרה קביעת בית הדין היא הקובעת ועל פי קביעה זו ייקבע מועד החג.
הדבר משתלב עם העובדה ששבת איננה קשורה דווקא אלינו, עם ישראל.
בריאת העולם שהיא התשתית לשבת אינה קשורה בנו והתרחשה זמן רב לפני שהגענו לגלובוס זה.
לעומת זאת, החגים קשורים בנו ומתארים את ההיסטוריה שלנו: את יציאת מצרים, את הישיבה בסוכות במדבר ואת מתן תורה.
זהו גם פשר ההבדל בנוסח התפילה.
כשאנחנו מתפללים בשבת, אנו אומרים: "ברוך אתה ה' מקדש השבת". כלומר הקב"ה הוא שמקדש את השבת, ולנו אין חלק ביצירה הזו של הקדושה.
לעומת זאת בחגים אנו אומרים: "ברוך אתה ה' מקדש ישראל והזמנים" וחז"ל פרשו שהכוונה היא שהקב"ה מקדש את ישראל והם מקדשים את הזמנים.
לאור זאת נבין את החשיבות של השוואת דרגתם של שבת והמועדים.
לכאורה יש הבדל עצום בין שבת ויום טוב. את קדושת השבת קבע בורא עולם אך את קדושת יום טוב אנחנו קובעים. וכי המועד "נאמן למקור"? וכי אפשר להשוות את הקדושה?
כאן מלמדת אותנו התורה היאך הקב"ה "מאציל סמכויות".
בשבת הוא יצר את הקדושה וביום הזה הוא מאציל את יכולת הקדושה לנו.
החידוש הוא שאנו מסוגלים ליצור קדושה שהיא באותה רמה כמו של המנהל הגדול – ריבונו של עולם. וזה חידוש גדול!
שבת שלום וחודש טוב
אורי
… אבנים עם לב אדם – מטבע לשון שלמדנו מהמשורר, יוסי גמזו
ביום הזיכרון לחללי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה נחשפנו בבית הספר ליוזמה ייחודית של לימור עמית.
יוזמה שנתנה משמעות מיוחדת לביטוי אבנים עם לב אדם.
אבנים שתלמידינו המוכשרים נתנו להם ביטוי ומשמעות אישיים. אבנים "מדברות"
ובנים "מדברות" שהונחו על קברי הקדושים, חללי מערכות ישראל בבית העלמין הצבאי בנתניה, בצירוף מכתב אישי למשפחות השכולות.
אבנים שהונחו במקום שבו קדושת החיים נקטעה באיבה למען הגנת המולדת.
מרגשת עד דמעות הייתה תגובתה של אם שכולה.
האמא של יסמין שעלתה לקבר ביתה, בבית העלמין הצבאי ומצאה את המכתב על הקבר. התקשרה והיתה מלאת התרגשות .ואף ביקשה לפגוש את התלמידה שכתבה לה
יישר כח ללימור,על היוזמה, לתלמידים שהעניקו חיים לאבנים ולתלמידים שפקדו את קברי החללים והניחו את האבנים על הקברים
צוות ריגלר
סיימנו שבוע, מקוצר, ראש חודש אייר, ואירוכי יום הזכרון, שבוע של ועדות פדגוגיות, שבוע שהתאפיין בפרצי רגש שחווינו באירועי הזכרון בבית הספר.
ביום ראשון התקיים טקס יום
ביום ראשון התקיים טקס יום הזכרון (מוקדם) לתלמידים עולי צרפת
ביום שני התקיים מפגש נוסף של ההשתלמות עם דבורה אדר בחטיבת הביניים.
קיימנו סקר ניטור אלימות בחטיבה העליונה ומפגש עם צוות מורי החיטבה לקראת הטיולים השנתיים.
במהלך כל השבוע התקיימו ועדות פילוח על ידי היועצות (יישר כח גדול על ההובלה)
ביום שלישי התקיימה הבגרות בצרפתית (ובערבית). יישר כח לפביאן ולכל הצוות שסייע בידה
ביום שלישי, שעה קלה לפני פתיחת אירועי הזכרון קיימנו מפגש ומעגלי שיח עם תלמידינו בוגרי מחזור כ"ג, חבריה לשכבה של שיראל אבוקארט הי"ד.
התרגשות גדולה הייתה במפגש עם עשרות הבוגרים שהגיעו במדים ושיתפו בכאבם.
יישר כח למלי וגלית על הארגון, למיטל, אדוה ורביב ולחברי הצוות הנוספים שהשתתפו במפגש.
ביום שלישי בערב התכנסנו בבית הכנסת שהיה מלא, עד אפס מקום במאות, מורים, הורים, תלמידים ובוגרים שהגיעו לעצרת הזכרון שריגשה את כל המשתתפים, יישר כח לחגית ותלמידיה, למרינה ותלמידי מגמת המוסיקה , לליאור ולכל מי שנטל חלק בעצרת.
ביום רביעי בבוקר התכנסו תלמידי התיכון לשמוע את הרצאתו של חנניה אלכסלסי , מחבר הספר "האריה שנפל" ששיתף בסיפורו האישי ממלחמת יוה"כ ובמשך שבנו ופגשנו את כולם באנדרטת חטיבת אלכסנדרוני . כבכל שנה זכינו לטקס מרגש ומשמעותי בשיתוף חיילי פרק המשימה של הנח"ל.
יישר כח לצוות ולתלמידים שהשתתפו בטקס.
היום יוצאות בנות כיתות י' – יא לסמינריון שבת באכסניית אגרון בירושלים. נאחל ליוצאות בהצלחה רבה וסמינר פורה ומשמעותי.
בשבועות האחרונים חדרה לחיינו רפורמה חדשה: רפורמת המח"ר. בימים האחרונים אני נקרא לפגישות רבות שבהן אני נחשף לפרטים רבים וחדשים
ביום ראשון בשעה 14.00 אבקש לפגוש אתכם למפגש שימשך כ 45 דקות ובמסגרתו אעביר פרטים ראשונים על הרפורמה שתפגוש בשנה הבאה את כל מורי בית הספר ללא יוצא מן הכלל. המפגש יתקיים באולם הכינוסים. נא היערכותכם.
ביום שני תתקיים אסיפת הורים לתלמידי כיתות י' -י"א. ההורים מוזמנים בשעות 16.00-20.00
ביום רביעי יצאו תלמידי כיתות י' לירושלים לציון "יום הרצל" בהר הרצל וחלוקת תעודות זהות.
שבת שלום
אורי