צוות יקר, הורים נכבדים תלמידים חביבים

השבת נקרא את פרשת בהר וביום חמישי יחול בע"ה ל"ג בעומר.

אחת מהמצוות המוזכרות בפרשתנו, מצווה רלוונטית מאוד לחיינו בשנה הנוכחית: מצוות השמיטה והיובל: "שֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע שָׂדֶךָ וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְמֹר כַּרְמֶךָ וְאָסַפְתָּ אֶת תְּבוּאָתָהּ. וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ… וְהָיְתָה שַׁבַּת הָאָרֶץ לָכֶם לְאָכְלָה לְךָ וּלְעַבְדְּךָ וְלַאֲמָתֶךָ וְלִשְׂכִירְךָ וּלְתוֹשָׁבְךָ…".

אם נתעמק, נבחין שאחד מהיעדים של שנת השמיטה הוא "ערבות ההדדית" וסיוע לנזקקים.

הפקעת הבעלות על השדות מאפשרת לנזקקים להתפרנס כמו בעלי הקרקעות עצמם. מצוות השמיטה מעוררת את היהודי לאכפתיות לגורלם של הנזקקים, ולפרנסתם.

רגישות ואכפתיות של האדם למתרחש סביבו, לגורלם של אחרים, כאילו היה זה גורלו האישי מוגדרים על ידי חז"ל כ: מנהיגות

עפ"י מקורותינו "מנהיגות" אמיתית אינה מונעת מיצר השררה והכח, היא בראש ובראשונה מידה ותכונה בנפשו של היחיד. לרוב, האדם קרוב אל עצמו, ומרגיש אחריות ואכפתיות על חייו וגורלו ועל גורל חיי המעגל הקרוב אליו.

המנהיג הוא זה שמרחיב את מוטת האחריות והאכפתיות שלו גם על גורלם של אחרים.

בל"ג בעומר אנו מציינים את הפסקת מיתתם של תלמידי רבי עקיבא.

מהרב צבי יהודה קוק זצ"ל למדנו שתלמידיו של ר' עקיבא היו בני ישיבות שבשל הצורך לצאת להילחם ברומאים ובגזרותיהם, לקחו אחריות, הפסיקו מלימודים והתגייסו לצבאו של בר-כוכבא. ובגבורה עילאית מסרו את נפשם במלחמה.

ביום זה אנו גם מעלים על נס את פועלו של רבי עקיבא כגדול התנאים ותלמידו רבי שמעון בר יוחאי. רבי עקיבא היה המנהיג הרוחני הגלוי של המרד, שותף לבר כוכבא (ע"פ הרמב"ם: נושא כליו).

לא בכדי, ר' עקיבא, הוא זה שהדגיש את הערבות ההדדית של מצוות "ואהבת לרעך כמוך" ככלל גדול בתורה.

למרות הגזירה שאוסרת להמשיך את לימוד התורה, היה זה ר' עקיבא, שלקח אחריות על מצבו הרוחני של עם ישראל והמשיך בגבורה ללמד תורה ברבים. גם הוא שילם על כך בחייו.

רבי עקיבא וחבריו הותירו לנו את המורשת של מסירות הנפש על התורה, ואת האחריות והאכפתיות על גורלו של עם ישראל, ומורשת הגבורה והמנהיגות שמעל ומתחת לפני השטח.

שבת שלום

אורי